מסורת התוספתא על בבא מציעא ה׳:ט׳

« מסורת התוספתא על בבא מציעא ה׳:ח׳ מסורת התוספתא על בבא מציעא ה׳:י״ג »

9 לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַלְוֵינִי כוֹר חִטִּין וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ לַגֹּרֶן. אֲבָל אוֹמֵר לוֹ, הַלְוֵינִי עַד שֶׁיָּבֹא בְנִי, אוֹ עַד שֶׁאֶמְצָא מַפְתֵּחַ. וְהִלֵּל אוֹסֵר. וְכֵן הָיָה הִלֵּל אוֹמֵר, לֹא תַלְוֶה אִשָּׁה כִּכָּר לַחֲבֶרְתָּהּ עַד שֶׁתַּעֲשֶׂנּוּ דָמִים, שֶׁמָּא יוֹקִירוּ חִטִּים, וְנִמְצְאוּ בָאוֹת לִידֵי רִבִּית:

פירוש מסורת התוספתא על בבא מציעא ה׳:ט׳

9 אין פחות וכו'. ירוש' הנ"ל. ועיין בבלי כ"ח ב'.

10 האכילה וכו'. ירוש' הנ"ל, כל הברייתות עד הי"ג.

« מסורת התוספתא על בבא מציעא ה׳:ח׳ מסורת התוספתא על בבא מציעא ה׳:י״ג »